עבודה עם במת הרמה בישראל מוסדרת בשתי מערכות כללים עיקריות: תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס“ז-2007, ותקנות הבדיקות התקופתיות למתקני הרמה. המדריך הזה מסכם את מה שכל מעסיק ומפעיל חייבים לדעת בפועל. הוא לא תחליף לייעוץ בטיחות מוסמך, אבל הוא כן הרשימה שאנחנו בליפטרנט עוברים עליה עם לקוחות כל יום.
מה נחשב “עבודה בגובה” לפי החוק?
עבודה שממנה אפשר ליפול לעומק העולה על 2 מטר. כלומר, כמעט כל עבודה על במת הרמה היא עבודה בגובה, על כל החובות הנלוות: הדרכה, ציוד מגן והתנהלות לפי התקנות.
חובה 1: הדרכת עבודה בגובה בתוקף
מי שמפעיל במת הרמה חייב הדרכת עבודה בגובה ממדריך מוסמך, הכוללת את התחום הרלוונטי (הרמת אדם בבמות הרמה מתרוממות). נקודות שחשוב לדעת:
- ההדרכה אישית ומתועדת, והאחריות לקיומה היא על המעסיק.
- להדרכה יש תוקף מוגבל והיא דורשת רענון תקופתי. בודקים שהאישור של העובד בתוקף לפני שהוא עולה על הכלי.
- הדרכה כללית היא לא היכרות עם הדגם הספציפי: במסירת הכלי עוברים גם על ההפעלה של הדגם עצמו, כולל הורדת חירום. זה חלק מהשירות בכל מסירה של ליפטרנט.
חובה 2: תסקיר בודק מוסמך לכלי
במת הרמה חייבת בדיקה תקופתית של בודק מוסמך מטעם משרד העבודה, במרווחים הקבועים בתקנות למתקני הרמה המשמשים להרמת אדם. בפועל:
- בלי תסקיר בתוקף, אסור להפעיל את הכלי באתר. מפקח עבודה רשאי להשבית עבודה שמתנהלת עם כלי ללא תסקיר.
- התסקיר צריך להיות זמין באתר העבודה, עם הכלי.
- כלי שנשכר מחברה מסודרת מגיע עם התסקיר. כששוכרים או קונים כלי, זו השאלה הראשונה שצריך לשאול, והרחבנו עליה במדריך לקנות או לשכור.
חובה 3: בדיקה יומית ותנאי סביבה
לפני תחילת עבודה, המפעיל עובר בדיקה חזותית ותפעולית לפי הוראות היצרן: מצב צמיגים או גלגלים, נזילות, מעקות, עצירת חירום ותקינות הבקרים. בנוסף בודקים את הסביבה:
| גורם | מה בודקים |
|---|---|
| קרקע | יציבה, מפולסת, נושאת את משקל הכלי |
| רוח | בתוך מגבלת היצרן שעל שלט הכלי; כלי פנים אסורים ברוח |
| חשמל | מרחק בטיחות מקווי מתח לפי התקנות |
| אנשים | גידור או סימון אזור העבודה מתחת לבמה |
| גובה פנוי | מכשולים מעל: קורות, צנרת, גשרים |
ציוד מגן אישי על הבמה
על כל במת הרמה, מספריים או זרוע, כל עובד חייב להיות קשור למערכת למניעת נפילה המחוברת לנקודת עיגון קבועה במבנה הבמה. כך קובעת תקנה 8(ב) לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס“ז-2007, ותקנה 17(א)(7) מפנה אליה. אמצעי הקשירה צריך להיות קצר ככל האפשר, כדי שימנע נפילה מתוך הכלי ולא רק יבלום אותה אחריה.
ההבדל בין מספריים לזרוע הוא בסיכון, לא בחובה. בבמת זרוע יש גם אפקט “המקפצה”, תנועה פתאומית של הזרוע שעלולה להעיף אדם מהסל, ולכן הקשירה שם קריטית במיוחד. אבל החובה עצמה חלה על שני סוגי הכלים.
שימו לב להבחנה בלשון התקנה: היא מדברת על מערכת למניעת נפילה, כלומר ריסון שלא נותן לעובד להגיע לקצה, ולא על מערכת לבלימת נפילה שעוצרת אחרי שהנפילה כבר קרתה.
קסדה נדרשת בכל אתר שבו יש סיכון מנפילת חפצים, כלומר כמעט תמיד.
רשימת ביקורת מהירה למנהל עבודה
- לעובד יש אישור הדרכת עבודה בגובה בתוקף, כולל במות הרמה.
- לכלי יש תסקיר בודק מוסמך בתוקף, והוא נמצא באתר.
- בוצעה בדיקה יומית לפי הוראות היצרן.
- הקרקע, הרוח והמרחק מקווי חשמל נבדקו.
- רתמות על כל במת הרמה, מספריים או זרוע, קסדות לכולם, אזור עבודה מגודר.
חסר לכם אחד מהסעיפים? אל תתחילו לעבוד. הורידו והדפיסו את צ’קליסט הבטיחות היומי למפעיל ותלו אותו באתר, כדי שאף בדיקה לא תישכח. שאלות על כלי ספציפי או על מה שמגיע עם ההשכרה, לליפטרנט בטלפון 050-9602232, והמפרט של כל דגם נמצא בעמוד הדגמים.
מקורות
פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש“ל-1970, סעיפים 1, 81 ו-86 · תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס”ז-2007, תקנות 1, 8 ו-17 · תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), תשמ“ח-1988 · תקנות התעבורה, התשכ”א-1961, תקנות 25, 39א ו-179(2).